שבועות
מנהגי חג השבועות תוכן עניינים ערב החג לפני כניסת החג הדליקה האישה נרות שמן (בימינו גם נרות שעווה), וברכת ”…להדליק נר של (שבת ו) יום טוב“, ועפ“י המנהג מוסיפה ומברכת גם ”שהחיינו“. את תפילת ערבית של שבועות מתחילים אחרי צאת הכוכבים, מאוחר קצת מהרגיל, כדי שחג השבועות יחול ביום החמישים לעומר, כנאמר ”שבע שבתות תמימות […]
ספירת העומר
מנהגי ספירת העומר תוכן עניינים ספירת העומר בשבת שלאחר הפסח מתחילים לקרוא פרקי אבות אחר תפילת מוסף, כל שבת פרק אחד בשש השבתות שבין פסח לשבועות (עצרת). במהלך ספירת העומר עד ל"ג בעומר נהגו מנהגי אבלות, לא נשאו אישה, נהגו לא להסתפר, לא להתגלח ולא לקנות בגדים ורהיטים חדשים, לא לברך ”שהחיינו“,לא ערכו ”מלידה“ (סעודות […]
פסח
מנהגי חג הפסח תוכן עניינים ההכנות לחג הפסח לקראת הפסח הכשירו את המטבח וניקו ביסודיות רבה את הבית, ארונות, מזרנים, רהיטים, וכו‘. כל משפחה הכינה יין-משרת צימוקים, מצימוקים שחורים ובשרניים.הצימוקים נבדקו מתולעים ומזיקים, נוקו, נחתכו והושרו במים צוננים למשך יום או יומיים, בסוף נסחטו והוציאו, את המיץ סיננו ושמרו בבקבוקים חדשים ונקיים במקום צונן, לא […]
פורים
מנהגי פורים תוכן עניינים "שבת זכור" עפ“י המנהג, בשחרית נוהגים לקרוא בתוך ”נשמת“ את הפיוט ”מי כמוך ואין כמוך“ (לרבי יהודה הלוי, על עפ“י סדר א-ב), אחרי המילים ”ה‘ מי כמוך“ שבנשמת ובסיומו ממשיכים ”מציל עני“ וגו‘ (תפילת החודש דפוס ליוורנו). מוציאים שני ספרי תורה. בראשון עולים שבעה עולים וקוראים בפר‘ השבוע והעולה לעליית המפטיר […]
חודש שבט
מנהגי חודש שבט תוכן עניינים ט"ו בשבט – חג אליהו הנביא מלפנים ציינה עדת בני ישראל בט"ו בשבט רק את החג לכבוד אליהו הנביא זכור לטוב, חג הייחודי רק לה. החג נקרא במארטי ”אליהו הנביאצ‘אה אורוס“ שפירושו חג אליהו הנביא או יום אליהו הנביא, למילה ”אורוס“ מספר משמעויות והם: חג, מועד, יריד, כינוס, מפגש שנתי […]
עשרה בטבת
מנהגי עשרה בטבת תוכן עניינים צום י' בטבת הצום חל ביום בו החל המצור על ירושלים. הצום נקרא במארטי (שפה הודית מקומית), ”טבת צ‘ה רוג‘א“, משמע- צום טבת או צום של טבת.מלפנים, נקרא צום זה במארטי גם בשם ”סאבאבי רוג‘א“, שפירושו- התענית של המצור או תענית המצור. ”סאבאבי“, מקורה ככול הנראה מהמילה בעברית ”סביב“, משמעותה […]
חנוכה
מנהגי חנוכה תוכן עניינים ערבית בליל כ"ה בכסלו, נר ראשון של חנוכה, כולם מגיעים לבית הכנסת בלבוש חג.החזן מתחיל לשורר בניגון ”מזמור שיר חנוכת הבית“ (תהילים ל‘), כולם מצטרפים, בסוף המזמור החזן חוזר על שלושת הפסוקים האחרונים ”שמע ה‘ וחנני…“, ממשיך בניגון ”ימלוך ה‘ לעולם…“ וחצי קדיש וגו‘.מוסיפים ”על הניסים ועל הפורקן“. אחרי קדיש ”תתקבל“ […]
חודש אלול וחגי תשרי
מנהגי חודש אלול וחגי תשרי תוכן עניינים סליחות מתחילים להתפלל סליחות מיום ב' אלול עד ערב יום כיפור. שמש בית הכנסת היה עובר בין בתי היהודים וקורא "סליחות סליחות", נוקב בשם האיש.כולם מתכנסים בבית הכנסת, והחזן מתחיל: "ישן אל תרדם", "יהי חסדך", "אשרי יושבי", "תפילת ה' ידבר פי", חצי קדיש וממשיך "בן אדם מה לך […]
ימי בין המצרים ותשעה באב
מנהגי ימי בין המצרים ותשעה באב תוכן עניינים י"ז בתמוז בשבת שלפני צום י"ז בתמוז נוהגים להכריז על הצום בשחרית אחרי קריאת התורה- נהגו לתרגם את דברי החזן לשפה המארטי, על מנת שכולם יבינו או שהחזן בעצמו גם אמר במארטי. לתענית י"ז בתמוז קראו בשם ”תמוז-צ‘ה רוזא“, שפירושו – צום תמוז.צמו מעלות השחר לכל אורך […]
החזן אליהו קולטקר ז"ל
נולד ב-15.11.1903בכפר שריוורדאן (Shriwardhan).בנו של שמואל קולטקר וממשיך דרכו בכל התחומים.היו לו עוד 2 אחים ו-3 אחיות. היה ממשיך דרכו של אביו, כבעל אדמות עשיר.למד מאביו את כל התפילות, הפיוטים, הלחנים והמנהגים בע"פ ואף המשיך את מסורת אביו, לארח בכל שבת וחג את השכנים בכפר ומהכפרים בסביבה ברצון, באהבה ואף היה תורם לסעודות. בגיל 16 […]