מי אנחנו?

עמותת איגוד החזנים הינה עמותה שהחלה את פעילותה הבלתי פורמלית בשנת תשע"א (2011), ובשנת תשפ"א (2021) נרשמה ברשם העמותות.
העמותה פועלת בקרב קהילת "בני ישראל" עולי הודו לחיזוק מעמד החזנים ובתי הכנסת של הקהילה ברחבי הארץ, יחד עם חיזוק לגיבוש הקהילה והצמחת מנהיגות ערכית, הנאמנה ליהדות ולמורשת הקהילה.
בשנת 2011, יו"ר העמותה יוסף אבסקר, יחד עם רונן טלקר, הגו את רעיון הקמת איגוד החזנים, עקב תחושתם שיש צורך דחוף בארגון שיתמקד בשימור, לימוד והנחלת המנהגים של הקהילה, וזאת על ידי קשר ואיסוף המידע מטובי החזנים שלמדו בהודו, והמשיכו גם בארץ לנהוג ברוח מסורת קהילת "בני ישראל".
מאז הקמת האיגוד, הצטרפו לרעיון חזנים וותיקים מהקהילה בארץ. 
לאיגוד החזנים, ישנם תומכים ופעילים ברחבי הארץ.
נשמח מאוד אם כל אחד ישתף את הדף לעוד חברים ובני משפחה מהקהילה שלנו, על מנת שנוכל להגיע לעוד ועוד אנשים מבני הקהילה שיהנו מתוכן מקורי.
נשמח תמיד לשמוע את תגובתכם על האתר והתוכן בו, כדי שנוכל לעשות את המיטב למען הקהילה.
נשמח לקבל לשורותינו אנשים נוספים שמתחברים לחזון האיגוד ולמטרותיו!

יוסף אבסקר

יו"ר העמותה

רונן טלקר

מזכיר העמותה

בן ציון אווסקר

גזבר העמותה

המאגר שלנו

כאן תוכלו לעיין במגוון רחב של מידע שחקרנו ואספנו עבורכם, על מנת לתעד, לשמר ולהפיץ הלאה לדור הבא.

האירועים שלנו

אירועים שאולי פספסתם

אירועים קרובים

אירוע חשיפת "בית הספר לחזנות"

3.11.2026
19:30 | בית הכנסת "בית אל", רמלה

המוצרים שלנו

להלן המוצרים שהוצאנו לאור עד כה. 
כאן תוכלו לרכוש את המוצרים שעדיין ניתנים למכירה.

תיעוד מנהגים ומורשת - כרך א'

ספר העוסק בהיסטוריה של בני ישראל, במנהגי בני ישראל בהודו, בביוגרפיות אודות חזני העדה, ובמאמרים שונים אודות תפילות וכו'.

סדר המלידה

חוברת המכילה את סדר המלידה מ-א' ועד ת', כולל תפילת ערבית, טקס המלידה עצמו, ברכות, שירים (בהתאם למוצאי שבת גם כן).

תיעוד מנהגים ומורשת- כרך ב'

ספר העוסק במנהגי העדה בחגי ישראל, בביוגרפיות אודות חזני עדה נוספים, במאמרים נוספים על תפילות וברכות שונות, ובסיפורי ניסים של אנשי העדה.

קריאת תורה והפטרות- מועדי תשרי

דיסק המכיל קבצי שמע של קריאת תורה והפטרות של מועדי תשרי (ללא הפטרת יונה) המבוצעים בקולו של אלקנה רוג'רס.

ההיסטוריה של בני ישראל בהודו

ספר של ההיסטוריון חיים שמואל קהימקר המתורגם לעברית.


שירי שבת, מוצ"ש, מועדים ואירועים

דיסק המכיל קבצי שמע של שירי שבת, מוצאי שבת, מועדים ואירועים.

פינת שאלות תשובות

הבוקר אצל בני הקהילה שלנו, אינו מתחיל בנטילת ידיים התלבשות ותפילה.
מאז ימי הקדמונים בקהילתינו, נהגו להתקלח בבוקר לאחר שקמו, ורק לאחר מכן להתפלל תפילת שחרית.
מנהג זה הוא אצל כלל השכבות בקהילה, מכובדים ופשוטים כאחד, גברים נשים ילדים ומבוגרים, על מנת לנקות ולטהר את הגוף ולהכינו לקראת התפילה לפני ה'.
גם מי שהתעטף בטלית בלבד או שקרא קריאת שמע בלבד, וגם נשים שרק ביקשו מהבורא בניסוח משלהם בריאות והצלחה לכלל המשפחה, נשאו תפילה אך ורק אחרי התרחצותם במים.
היטהרות זו לפני עיסוק בעבודת השם, באה מתוך הצוווי האלוהי שבתורה, שהכהנים ירחצו את ידיהם ורגליהם בבוקר לפני תחילת העבודה בבית המקדש כפי שנאמר בספר שמות (פרק ל, פסוקים י'ז- כ'א) " בבואם אל אהל מועד ירחצו מים .. או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה לה'…והיתה להם חק עולם לו ולזרעו אחריו".
אבותינו הקדמונים, ראו בתפילה עבודת השם מזוקקת וטהורה, בדומה ובמקום עבודת הכהנים בבית המקדש, ולשם כך הקפידו על רחיצת הגוף והכנתו לקראת התפילה לפני הבורא, שכידוע מחליפה את עבודת הקורבנות מאז שחרב בית המקדש כפי שנאמר "ונשלמה פרים שפתינו".
ליום האחרון של חנוכה קוראים "זאת חנוכה", על שם סיום פרשת הנשיאים שקוראים בתפילת שחרית "זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו".
ביהדות, ישנו מעגל קבוע של ספירת 7 ימים בדברים שונים, לדוגמא: 7 ימי חג סוכות ופסח, שמיטה כל 7 שנים, ספירת טהרה, ועוד… ואילו היום השמיני נחשב כיום שיוצא מהגבולות הקבועים כתוספת מיוחדת, כך גם ניתן לראות את חג שמיני עצרת שהינו חג מיוחד המסמל את הקשר של אלוהים עם עם ישראל וחג מסכם של כל תקופת חגי תשרי, כך גם היום השמיני של חנוכה כולל בתוכו את כל השמחה והישועה הלל והודאה שבכל ימי החנוכה.

מכיוון שמשה רבנו ציווה לבני ישראל, כפי שאנו אומרים בהוצאת ספר התורה: "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוהינו" (דברים, ל"ב, ג').
המשפט "ברוך הוא וברוך שמו" הוא השבח לבורא, לכן אין זה נחשב להפסק בברכות כפי שחושבים בדור האחרון, מפני שאפילו חלק מגדולי ישראל בדור האחרון, כתבו מאמרים ובהם פירטו מדוע חובה להגיד משפט זה על כל ברכה, גם כזו שיוצאים בה מידי חובה.
ראו ספר "דברי שלום ואמת" של הרב שלמה טולדנו (עמ' 152-155).