מי אנחנו?

עמותת איגוד החזנים הינה עמותה רשומה, שהחלה את פעילותה הבלתי פורמלית בשנת תשע"א (2011) ולפני 5 שנים (2021) נרשמה ברשם העמותות.
לאיגוד החזנים, ישנם תומכים ופעילים ברחבי הארץ.
איגוד החזנים הוציא עד כה 2 חוברות על מנהגי הקהילה ומורשתה, וכן תקליטור של קריאה בתורה לחגים, ובעזרת ה' יצאו עוד.
מטרות העמותה:
העמותה תפעל בקרב קהילת "בני ישראל"- עולי הודו לחיזוק מעמד החזנים ובתי הכנסת של הקהילה ברחבי הארץ, יחד עם חיזוק לגיבוש הקהילה והצמחת מנהיגות ערכית, הנאמנה ליהדות ולמורשת הקהילה.
היסטוריית האיגוד:
בשנת 2011, יו"ר העמותה- יוסף חנוך אבסקר, יחד עם רונן שמואל טלקר, הגו את רעיון הקמת איגוד החזנים, עקב תחושתם שיש צורך דחוף בארגון שיתמקד בשימור, לימוד והנחלת המנהגים של הקהילה, וזאת על ידי קשר ואיסוף המידע מטובי החזנים שלמדו בהודו, והמשיכו גם בארץ לנהוג ברוח מסורת קהילת "בני ישראל".
מאז הקמת האיגוד, הצטרפו לרעיון חזנים וותיקים מהקהילה בארץ. בעמוד הרשמי של העמותה, יעלו עדכונים על פעילות העמותה, תוכן, דרכי התקשרות עם פעילים ועוד…
נשמח מאוד, אם כל אחד ישתף את הדף לעוד חברים ובני משפחה מהקהילה שלנו, על מנת שנוכל להגיע לעוד ועוד אנשים מבני הקהילה, שיהנו מתוכן מקורי.
נשמח תמיד לשמוע את תגובתכם על רעיונות, פוסטים, הערות והארות, כדי שנוכל לעשות את המיטב למען הקהילה.
נשמח לקבל לשורותינו, אנשים נוספים שמתחברים לחזון האיגוד ולמטרותיו!!!

יוסף אבסקר

יו"ר העמותה

רונן טלקר

מזכיר העמותה

בן ציון אווסקר

גזבר העמותה

חזני העדה

כאן תוכלו לקרוא על קורות החיים והסיפורים שקרו לחזנים שלנו בהודו ובארץ. 

החזן אליהו אשטמקר ז"ל

החזן אליהו אשטמקר ז"ל נולד בשנת 1939 בכפר "טאלה" שבהודו. הוא למד אצל חזנים וותיקים מהדור הקודם שחיו בהודו, אצל: "בבא טלקר" בכפר הולדתו, מנשה אשטמקר ז"ל בבומבי ואצל "מסטר" אברהם צ׳אולקר. קולו הערב וקריאת התפילות שלו היתה ידועה לכל, ובשל כך היה חזן מוערך בקהילה ואף השתתף כחזן פעיל ב"סליחות"

קרא עוד »

בתי הכנסת

כאן תוכלו לעיין במידע אודות בתי הכנסת של העדה בהודו ובישראל.

על מנהגים ומה שביניהם

כאן תוכלו לקרוא באופן מפורט על מנהגי העדה.
לידה
מהם המנהגים שלנו כאשר נולד ילד במשפחה?
לחצו כאן
חתונה
מהם מנהגינו כאשר מתחתנים?
לחצו כאן
ט"ו בשבט
מהי משמעות ט"ו בשבט לקהילת "בני ישראל"?
לחצו כאן

הלחנים הייחודיים

כאן תוכלו להאזין ללחנים הייחודיים של העדה.

המאמרים שלנו

כאן תוכלו לעיין על מאמרים נוספים שכתבנו.
לחזן בקהילתנו, ישנו מעמד מכובד והוא נושא תפקיד בעל אחריות כבדה, בשל היותו מנהיג הקהילה בעניינים הרוחניים ואף בחיי היום יום.
החזן הוא מורה הדרך ואליו בני הקהילה נשמעים, ובתפקידו המרכזי בבית הכנסת – התפילות, הקהל מקשיב ומכוון לצאת ידי חובה ואף משתתף בקטעים מסוימים.
המקום הראשון, שאנו רואים בתורה רמז לתפקיד של שליח ציבור, אל מול הקב"ה בהיותנו כעם ישראל, זהו מתן תורה בהר סיני. שם, העם ניגש למשה ומבקש ממנו לגשת ולהשמיע להם את עשרת הדיברות, ולשמש בתור מתווך בינהם לבין הקב"ה.
ניתן לראות זאת מהפסוקים (שמות, פרק כ', פסוקים ט'ו- י'ח)
"ויאמרו אל משה, דבר אתה עימנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלוהים פן נמות…ויעמד העם מרחוק ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלוהים".
החזן בזמננו אנו, משמש לנו כשליח ציבור להעלות את תפילותינו ברצון אל מול האלוהים, שכן תפילת רבים המונהגת על ידי שליח נאמן וראוי, מעלתה גדולה וחשובה.
עלינו לכבד ולהוקיר את מורי הדרך- החזנים שלנו, על פעולם למען הקהילה שלנו, בארץ ובהודו.
יהי רצון, שנזכה שיתקבלו תפילתנו ברצון לפני האלוהים, על ידי שליחנו הנאמנים- חזנינו. אמן.
 
כתב: רונן שמואל טלקר
האם יכול להיות שקהילתינו במשך אלפיים שנה צעדה ללא כל מנהיג שינחה אותם?
את הציטוט שבכותרת, אנו שומעים לא מעט מפי בני הקהילה שלנו ואחרים, ובכך הם מייחסים לקהילתינו תדמית של קהילת "איש הישר בעיניו" שלא היתה לה שום הנהגה ובשום תקופה שהיא.
את סיפורנו ההיסטורי של הקהילה לא נוכל להעלות על הכתב בפוסט קצר זה, אך על מנת להבין למה אמירה זו היא מוטעית, אנו צריכים להבין את השוני הפשוט-מורכב שיש בין הקהילות השונות במזרח ובמערב.
בארצות אשכנז נהגו לקרא למנהיג הדתי בשם- רב/ רבי/ הרבי/ אדמו"ר.
מנהיג זה היה מנחה את הקהילה בעיניניה הדתיים והקהילתיים ואף בעינני הפרט. יחד עימו היו מכהנים- חזן, שוחט ומוהל אשר היו לו לעזר בניהול תפילות, ברית מילה ושחיטה.
לעומת זאת בארצות המזרח המנהיג הדתי של הקהילה היה נקרא "חכם" .
אף הוא כמו בארצות אשכנז, היה מנחה את הקהילה בעיניניה הדתיים והקהילתיים, והיה לרוב גם משמש כשוחט ומוהל.
יחד עם החכם, היה "חזן" של הקהילה, שהיה מנהל את התפילות בבית הכנסת ובאירועים.
בקהילת "בני ישראל", המנהיג הדתי של הקהילה נקרא "חזן".
אף הוא מנחה את הקהילה בעיניניה הדתיים והקהילתיים ואמור לדעת שחיטה ומילה ולנהל את הטקסים הדתיים בקהילה.
שלא כמו בארצות אשכנז והמזרח, המנהיג בקהילתינו מעבר לתפקידים הנזכרים, אמור לדעת לעלות לתיבה כחזן וזה אפילו תפקידו המרכזי.
(לקאג׳י בקהילתינו לפי התקופות השונות נקדיש פוסט מיוחד)
לאור האמור לעיל, החזן בקהילתינו אמור לשמש את כלל התפקידים שהתחלקו בין 3-4 אנשים, בקהילות יהודיות שונות בעולם. הוא אמור לדעת לנווט את הקהילה בין כלל אירועים וצרכים אלו.
אם כך, התשובה ברורה מאליה. השינוי התרבותי בארץ וההגדרות הלשוניות השונות למנהיגי קהילות, גורם לאנשים להניח שלא היו לנו מנהיגים בקהילה. ברגע שנעמוד על שוני זה, ונדע להסביר אותו בצורה המיטבית, הדברים יקבלו נקודת מבט אחרת לחלוטין.
 
כתב: בן ציון אשר אווסקר
בעקבות רוח אחרת שנושבת בקהילה מזה זמן מה, ושינויים שנעשו בפועל בקרב בני הקהילה, ועולה על כל זאת הפרסום בעלון משכן שילה על מנהג זה, אנו רואים לנכון לפרסם את העובדות והמנהג המקורי שלנו לגבי כתיבת שם הנפטר על המצבה, על מנת לנסות להחזיר את המנהג למקומו.
איך כותבים את שמו של הנפטר על המצבה?
האם את שם האבא ושם האמא, או רק שם האמא או בכלל רק שם האבא?
מי קודם למי, האמא לאבא או להפך?
לגבר שנפטר נהוג אצלנו לכתוב את שם אביו בלבד! ללא שם האמא, לא לפני ולא אחרי.
כך למשל נפטר בשם יצחק מזגאוקר, ושם אביו יוסף, כותבים על גבי המצבה "יצחק יוסף מזגאוקר" ללא שם אימו. ישנם כאלו שכתבו "יצחק בן יוסף מזגאוקר" אך זה פחות נפוץ.
לאשה נשואה שנפטרה כותבים על גבי המצבה את שמה ושם בעלה, בין אם היא נפטרה לפניו או אחריו. כך למשל אם שמה הוא שרה, שם בעלה יצחק ושם משפחת בעלה הוא מזגאוקר, על גבי המצבה כותבים "שרה אשת יצחק מזגאוקר".
לא כותבים את שם הוריה ולא שם משפחה שלפני הנישואין.
לאשה לא נשואה שנפטרה כותבים את שם אביה בלבד ושם המשפחה בלבד, כפי שעושים לגבר שנפטר.
הטעמים שהובאו בעלון הינם מוטעים לחלוטין ולא מתקבלים כלל עם העובדות בשטח, כפי שניתן לראות בצילומי הקברים שהבאנו בפוסט.
כתיבת שם האב על המצבה וכמו כן גם הזכרת שם האב באשכבה ומי שברך, נלמדת ממקורותינו בתורה ובנביאים ותואמת את רוח היהדות המקורית, אך, על מנת להרחיב בנושא בצורה מקיפה, נכתוב בהרחבה פוסט המיוחד לכך, בעזרת השם.
יהי רצון שנדע תמיד לדבוק באמת ובמנהגים המקוריים שלנו ללא שום נטיות למקומות זרים.
 
מצו"ב תמונות של מצבות ממקומות שונים בהודו המעידים על המנהג המקורי שלנו.
התמונות מסודרות לפי סדר הרשימה להלן
וורלי- מומבאי (3 תמונות)
אווואס
גוסאלה (2 תמונות)
פאלי (3 תמונות)
כתב: בן ציון אשר אווסקר
צילומי התמונות: רונן שמואל טלקר

האירועים שלנו

אירועים שאולי פספסתם

אירועים קרובים

השקת ספר

30.06.2026
19:30 | בית הכנסת "בית אל", רמלה

הספרים שלנו

להלן הספרים שהוצאנו עד כה. 
כאן תוכלו לרכוש את הספרים שעדיין למכירה.

הספר הראשון

הספר עסק ב

הספר השני

הספר עסק ב

הספר השלישי

הספר עסק ב

פינת שאלות תשובות

תשובה 1

תשובה 2