החזן קורא את מגילת אסתר לו סייעו לעיתים גם אחרים בעלי קריאה בהם נערים בני מצוות.

החזן אומר בקול ”ברשות מורי ורבותי“, נהוג שהקהל עונה ”ברשות השמים“, וממשיך ומברך ”על מקרא מגילה“, ”שעשה ניסים“ ו“שהחיינו“ (בשחרית לא מברך ”שהחיינו“) וקורא.
יש הנוהגים שהקהל עומד בעת הברכות ובסיומם מתיישב והחזן מתחיל בקריאת המגילה.

לא נהגו להרעיש בעת הזכרת שמו של המן הרשע, בכך מובטחת שמיעת המגילה, יש שנהגו לרקוע קלות ברגליהם על הרצפה בהזכרת שמו של המן הרשע.

אחרי קריאת המגילה, מגוללים את המגילה וקורא החזן את ברכת ”הרב את ריבנו“, אח“כ קוראים את הסדר הבא: קורא החזן ”ברוך ה‘ ” הקהל עונה ”אלוקי ישראל“ כך ג“פ (יש המדלגים על זה ומתחילים מ“ברוך מרדכי“), החזן ממשיך ”ברוך מרדכי“ הקהל עונה ”ארור המן“ כך ג“פ (יש שהחזן מתחיל ב“ארור המן“ והקהל עונה ”ברוך מרדכי“ וכך הלאה לגבי השאר), החזן ממשיך ”ברוכה אסתר“ הקהל עונה ”ארורה זרש“ כך ג“פ, ממשיך החזן ”ברוכים כל ישראל“ הקהל עונה ”ארורים כל הרשעים“ (י“א ”ארורים כל אויבים“) כך ג“פ.
חוזרים על כל סדר זה ג“פ, השוני היחיד הוא כשחוזרים בפעם השנייה על קריאה זו מחליפים החזן והקהל את הסדר בקריאת קטעים אלו- אומר החזן ”ארור המן“ עונה הקהל ”ברוך מרדכי“ (ג“פ), ממשיך החזן ”ארורה זרש“ עונה הקהל ”ברוכה אסתר“ (ג“פ) ממשיך החזן ”ארורים כל הרשעים“ עונה הקהל ”ברוכים כל ישראל“ (ג“פ). ממשיך החזן ואומר ”גם חרבונה זכור לטוב“, וממשיך וקורא את הקטע ”וכל ישראל בכלל כל הברכות יהיו לחיים טובים“ וגו‘ עד ”…יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו“, וממשיך ”ואתה קדוש“, קדיש תתקבל, ”שיר המעלות לדוד לולי“ (תהילים קכ"ד), ”שיר למעלות“ (תהילים קכ"א) וגו‘.

בעת קריאות ”ברוך מרדכי ארור המן“ וכו‘ בערב פורים ולמחרת בשחרית, עבר השמש בין המתפללים ובידו צלחת, לתוכה תרמו המתפללים כסף שנאסף לטובת תרומה לביהכנ“ס וסיוע לנזקקים. יש שהניחו את הצלחת במקום בולט בביהכנ“ס והמתפללים הניחו בה צדקה.

מלפנים נהגו אחרי קריאת המגילה שהחזן קורא את הפיוט ”אלהא דבשמיא פרקינן מיד עממיא“ (סימן אותיות א-ב).