נולד בשנת 1941 לשלמה ושרה-מילכה בשכונת ”סאט רסטה“ (rasta saat) במומבאי.
בגיל 6 עברה משפחתו לכפר רוודנדה (rewdanda).
סיים לימודי תיכון בכפר רוודנדה ולימודים על-תיכוניים בעיר מומבאי, בסך הכל 13 שנות לימוד.
בבית הספר למד, דיבר וכתב בשפות: מהרטי ואנגלית.
למד בנקאות ועבד כמנהל ב“בנק הלאומי של הודו“ (State Bank India).
בהודו למד חזנות מגיל צעיר, במשך כ-13 שנים, אצל החזן רחמים בן שמעון שפורקר ז“ל, בנוסף לעברית, קריאת התורה וההפטרות.
שימש כחזן לא קבוע בכפר רוודנדה, בצמוד לחזן רחמים שפורקר, ובג‘אבלפור בחגים.
בבית הכנסת ”מגן-חסידים“ במומבאי היה מורה בכיתת לימוד, תפילות וקריאת השפה העברית, ל-54 תלמידים. היה נחשב לדקדקן ומקפיד על טעויות.
בשנת 1964 נישא לירושה בת רחמים ובת שבע טלקר. נולדו להם חמישה ילדים.
בשנת 1969 עלה לארץ ולמד עברית באולפן בירושלים.
עבד ב“משטרת ישראל“ עד שיצא לגמלאות בשנת 1996.
שימש כחזן קבוע באור יהודה, ולאחר מכן משנת 1996 שימש כחזן בשכונת ”פג‘ה“ בפתח תקווה, כעשר שנים. גם בארץ, היה מקפיד להתפלל ונוהג כמנהגי העדה, ואף היה מתעקש וניצב בעוז מול המתנגדים למנהגינו. לכן, ידוע כי המתנגדים למנהגים היו נרתעים מחכמתו וידיעותיו לגבי קיום מנהגינו.
כיום, גר באור יהודה ואינו מתפלל בבית הכנסת של יוצאי הודו. לעיתים קרובות
נקרא לערוך תפילות בבתים, בעיקר הלוויות. הוקלט בהזדמנויות שונות ב“טלוויזיה
הישראלית“ (סליחות 1985), ב“קול ישראל“ ברדיו וב“מוזיאון ישראל“ בירושלים.
אירוע אחד אירע לו, שבעקבותיו זכה לפרנסה טובה. כשהיה בגיל 21 בערך, התפלל בבית הכנסת ”מגן חסידים“ במומביי, הגיעה אגרת בקשה מהעיר ג‘אבלפור, קהילה הקטנה, לדרישת חזן לתפילות בחגים. אליעזר, שלמד כ-13 שנים בצמוד לחזן רחמים שפורקר, נשלח לג‘אבלפור בהוראת החזן ובהמלצתו בכתב. כשהגיע אליעזר לג‘אבלפור, ראו אותו ראשי הקהילה שם ולא היו בטוחים שאכן הוא בקיא בתפילות מכיוון שהיה נער צעיר ולא נשוי. ראשי הקהילה בחנו אותו בתפילות ולחנים ושאלו אותו שאלות שונות. ברגע שראו שהוא יודע את התפילות, הלחנים, הפיוטים והסליחות על בוריים, הסכימו שישמש להם כחזן. מיד בתום חגי תשרי, נקרא ע“י אחד מראשי הקהילה שחקר אותו על לימודיו ומקצועו. מכיוון שלא היה עובד עדיין, למרות שלמד בנקאות, ראש הקהילה שהתרשם מתפילותיו וקולו של אליעזר רשם מכתב וביקש מאליעזר שיגיע למומבאי ל“בנק הלאומי של הודו“ וימסור למנהל הבנק אישית מכתב זה. כשהגיע אליעזר למומביי ניגש לבנק וביקש למסור את המכתב למנהל הבנק. המאבטח של מנהל הבנק סירב בתחילה שאליעזר ימסור את המכתב, אלא שייתן לו את המכתב. אליעזר התעקש והמאבטח הכניס אותו למשרד המנהל. המנהל הושיב את אליעזר, שאל אותו סיבת בואו ואליעזר הגיש לו את המכתב. ברגע שמנהל הבנק קרא את המכתב, מיד קרא לסגנו וציווה עליו באותו הרגע לארגן לאליעזר משרד לעבודה מיידית. כך זכה אליעזר לעבוד בבנק כמנהל סניף ללא המלצות וללא ניסיון. במכתב היה כתוב: ”נא לקבל מוסר מכתב זה, לעבודה מיידית“. מנהל הבנק היה בנו של אחד מראשי קהילת ”בני ישראל“ מהעיר ”ג‘אבלפור“.
יהי זכרו ברוך
כתב וערך: רונן טלקר
