מר יעקב פברקר יליד הכפר טלה-רייגר ג'ילה מהרשטרה-הודו, בן הזקונים במשפחה בת 13 אחים ואחיות, בן לבנימין ורחל טלקר.
עוד בינקותו אימו מסרה אותו לאימוץ לאחותה סגולה פברקר עקב היותה עקרה לבעלה שמואל בעיר מומביי בשכונת נאגפארה.
יעקב הובחן כילד מחונן בבית הספר "סר אלי כדורי", הוא למד חינוך יהודי ובריטי והצטיין בהרבה תחומים.
כמו כן, שלט בשפות רבות כגון: אנגלית, עברית, מארטי, הינדית, ועוד ברמה גבוהה.
בצעירותו חזר לכפר טלה עם הוריו המאמצים למטרת השגחה על קרקעות המשפחה בחקלאות וחנות שהייתה ברשותם. עם הזמן רכש מהר מאוד ידע מעמיק מהוריו ומזקני בית הכנסת "כנסת ישראל" בנושאי חזנות, פייטנות, שחיטה, מילה, חופה וקידושין, קבורה וכו'. את כל אלו ביצע יחד עם חבריו לילדות אליס אשטמקר ז"ל ודניאל מסילקר ז"ל, וכמו כן ערכו טקסי תפילה וסייעו לכל פונה, ועשו הכל על מנת להגיע בזמן לכל אירוע אבל או שמחה שכלל לילות של רכיבה על עגלות בדרכי עפר בתנאי מזג אוויר קשים בכל מחוז קוקאן מהרשטרה.
בשנת 1954 נשא לאישה את פנינה בת יוסף ושמחה טלגאוקר.
במהלך השנים נולדו להם שמואל, ירדנה ורוזי.
הגשמת חלום העלייה לישראל הייתה בקרב כל יהודי, אך כלכלית חלקם יכלו וחלקם לא. בשנת 1969 הגשים יחד עם אימו, אשתו ושלושת ילדיו וקרובי משפחה נוספים את החלום חלום אביו לעלות לישראל.
בישראל בחר לגור ברמלה כדי ליצור קהילה לעולי הודו וקרובי משפחה. יעקב התאקלם מהר מאוד בעיר ובקהילה, וכמו כן עבד במשך 25 שנה בתעשייה האווירית (בדק).
לפנינה ויעקב נולדו בישראל שלושה בנים נוספים: עופר, חנוך וגמליאל.
אהבתו לדת המשיכה וחלומו החדש היה הקמת בית כסת בעיר רמלה.
בתחילה התפלל בבתי הכנסת בעיר. בשנת 1978 בשכירו אולמות לתפילות החגים, ובמשך 4 שנים ערכו תפילה במקלטים.
בשנת 1982 קיבלו יתר בנייה להקמת בית כנסת ברחוב גיבורי ישראל ברמלה.
גיוס הכספים לא היה קל. יעקב וחברו יוסף קהימקר טסו ביוזמתם ומכספם לארה"ב וקנדה לגיוס תרומות מיהודים. כל זה נשא פרי ובשנת 1986 הוקם בית הכנסת "מגן שלום" בעיר רמלה.
הוא כהן כיו"ר ושמש בית הכנסת במשך שנים רבות.
בשנת 1988 נפטר בנו שמואל ז"ל והשאיר אחריו אישה ושני בנים.
בשנת 1990 פרש מעבודתו בתעשייה האווירית.
שנים אחדות לאחר מכן נתמנה לחבר מועצה דתית ברמלה. הוא התמקד בעיקר בנושאי גיור, לוויה, קבורה וכו'. זה כלל נסיעות להודו מיוזמתו על מנת לפתור בעיות עלייה, גיור, נישואין, גירושין, מסורבות גירושין וכו'.
כמו כן, כתב וערך ספר "וישיבת נפש" המוקדש לנושאי סידור הלוויה, קבורה ואבלות לפי מנהג עדת "בני ישראל" שזכה להערכה רבה בקרב רבני ישראל ומכתב הערכה מהרב יחיאל אבוחצירא.
בשנת 1988 הוקמה ועדה חשובה לשחזור בית הכנסת "כנסת ישראל" בכפר שגדל טלה-מהרשטרה-הודו, שעם השנים הפך מעון ילדים ולאחר מכן ספרייה.
חלומו לא התגשם והוא חלה בפתאומיות.
27.10.2003 ל' בתשרי התשס"ד, יעקב הלך לעולמו. הציבור היה המום מגודל האבידה.
מגדולי העיר עד חברים ומשפחה, כולם זכו ללוותו בדרכו האחרונה ולספוד אותו בכבוד רב ובהערכה רבה על פועלו במשך השנים.
בכל מפעל חייו יעקב הקדיש את שמירת הדת ומנהג עולי הודו, תמך, לימד וקידם את צעירי הדור לקיום המצוות והעברת המסורת לדורות הבאים.
נאמר עליו שתמיד היה הראשון למתן עזרה לציבור ופיתרון בעיות וסוגיות.
08.07.2011 ז' בתמוד התשע"א, הלכה לעולמה פנינה אלמנת יעקב. עד פטירתה חייתה עם תחושת כאב על אובדן בעלה.
בכל אותם שנים המשיכה לדאוג לילדים ולנכדים, עטפה תמיד את כולם באהבה וחריצות ללא תנאי. "אשת חיל" זאת המילה שנאמרה עליה- אישה שכל חייה רק נתנה והעניקה לסובבים אותה, לא ביקשה לעצמה דבר, עזרה והייתה הצד התומך של כל המשפחה.
בצער רב ובתדהמה נפרדו משפחתה וקרוביה.
ת.נ.צ.ב.ה
נזכור אותם בליבנו לעד.
פנינה ויעקב פברקר השאירו אחרי לכתם 3 בנים, 2 בנות, 8 נכדים.
יהי זכרו ברוך
כתב: בנו עופר כהספד ב-30
