נולד בשנת 1957 בכפר שריוורדן (Shriwardhan) שבהודו. אחד מתוך 8 אחים ואחיות כשבמשך ילדותם נפטרו 6 ונותרו 2 בלבד.
כנראה, היה ממשיך את דור אבותיו כבעל אדמות עשיר במקום הולדתו.
לאחר נישואי ביתו בעיר מומביי, החליט ללמוד את סדרי התפילות והמנהגים. ואכן, למד את התפילות, הלחנים והמנהגים מהחזנים במומביי (לא ידוע לנו אצל מי למד).
אחר כך חזר לכפרו וקדיש חדר אחד בביתו עבור בית כנסת אותו הקים בעצמו. בית הכנסת שהקים היה פעיל במשך כ-120 שנה כבית תפילה עבור עדת "בני ישראל" בכפר ובכפרי הסביבה.
לאחר שלמד בעברית את כל המנהגים והתפילות, אסף את ראשי המשפחות והעדה מהכפרים שבסביבה (ולוואט, רנוואר, גלסור, ניגרי, וורוואט, בורלי, פנצ'אטן ועוד) והסביר להם את חוקי, מנהגי ותפילות העדה בשבתות, בחגים, בטקסים שמחים ובאבלות.
ידע בעל פה את כל השירים והפיוטים של השבת והחגים.
בנוסף לכך שהיה אדם נדיב ומכניס אורחים, השיב הקדוש ברוך הוא כגמולו ובזכות יראת השמיים שהייתה בו זכה לימי זקנה טובה ואריכות ימים ושנים. הוא נפטר בגיל 99 בכפרו שריוורדן בשנת 1957 ונקבר בכפרו.
נפטר כשהוא בדעה צלולה ובריא, והספיק אף לאסוף את כל בני משפחתו סבי מיטתו, אמר וידוי ו"קריאת שמע". העלה על שפתיו את שמות אבות האומה (אברהם, יצחק ויעקב), וכסיים לומר את השם "יעקב" עצם עיניו והחזיר את נשמתו לבורא.
יהי זכרו ברוך
ראיין וכתב: רונן טלקר
בריאיון עם נכדתו יעל יצחק פנקר (בת אליהו)
