בית העלמין הראשון.
ממוקם בקרבת הבאר גנגה באו.
ביקרנו במקום בעצמנו, אך לא ניתן היה לזהות את האתר, למרות שחלק מהמבוגרים אומרים כי עבר דרכו כביש. אחרים מאמינים שהקרקע הריקה ליד הבאר גנגה באו, המוקפת בחומה ושערים ומשמשת את אנשי המים לכביסה, הייתה אזור קבורה.
אין בידינו מידע לגבי בית העלמין או לגבי התקופה שבה הוא היה בשימוש. החלק הגדול יותר של האזור המשמש לכביסה, נחרש ומשמש לגידול ירקות. לכן, בכל מקרה לא ניתן למצוא בו שרידי קברים. שביל להולכי רגל עובר דרכו, ונראה כאילו הוא כל מה שנותר מבית העלמין.
בית העלמין השני.
ממוקם בקרבת בית החולים של סר ג'מסטג'י ג'יג'יבוי.
בבית העלמין אפשר לראות עדיין כמה קברים של "בני ישראל".
אחד מאלה הוא קבר בנוי ממלט וסיד, אך איננו יכולים לקבוע של מי הוא, משום שאין עליו כיתוב.
על שני קברים אחרים מצאנו מצבות וכיתובים. אחד מאלה הוא הקבר של שלמה יחזקאל דיבקר, מפקד אחד מגדודי הצבא במומבאי, שנפטר בשנת 1781 בערך. הקבר האחר הוא הקבר של שניאל קאדי, בנו של אחיאל קאדי, שנפטר בשנת 1778 בערך.
על פי המיקום והתאריכים נראה שבית העלמין היה כמעט מלא, ונאמר שהיה בשימוש כ-30 שנה.
בית העלמין השלישי.
ממוקם מאחורי בית הכנסת של דוד ששון.
הממשלה נתנה אותו בשנת 1785 במקום בית העלמין השני.
בית העלמין מכיל קברים רבים של "בני ישראל" וגם של בני קהילות יהודיות אחרות, עם כיתובים על מצבותיהם.
בית העלמין הרביעי.
הממשלה נתנה אותו בשנת 1832 במקום בית העלמין השלישי.
נסלל כביש שחילק את בית העלמין לשניים- החלק הדרומי היה מיועד לקבורת "קאלה ישראל" ("ישראל שחור", כינוי לאדם מ"בני ישראל" שנישא לבן דת אחרת), והחלק הצפוני נועד לקבורת "גורה ישראל" ("ישראל טהור").
בגלל הכביש שנסלל, הממשלה נתנה בית עלמין נוסף בשנת 1837.
בשל גישה מסוימת של הממשלה דאז, התאפשר נזק כבד הנגרם לקברים ולמצבות של "בני ישראל" בשני בתי העלמין האלו.
סגור כיום
סגור כיום
