מנהגינו, כמה שבועות או חודשים לפני הנישואין, לערוך הזכרת נשמות, "אוד", בו עורכים השכבות לקרובי החתן והכלה שנפטרו, ותוך שלושה ימים עד שבוע- לערוך "מלידה".
החתן והכלה עושים זאת בנפרד, כל אחד בחוג משפחתו, בבית הוריו.
המנהג הנכון, מדורי דורות, לערוך "אוד" ו"מלידה" בבית החתן והכלה, ולא כבימינו שנותנים רשימת השכבות לבית הכנסת ואת ה"מלידה" עורכים בבית ואין זה כבוד למתים.
מדוע מנהגינו לערוך "אוד", הזכרת נשמות, לפני הנישואין? כששלח יצחק אבינו את יעקב בנו לחרן כדי למצוא אישה, ברך אותו והזכיר שם אביו על מנת שבזכותם האל יעזור לבנו למצוא כלה הראויה לו. ככתוב בספר בראשית, פרק כ"ח, פס' ד': "ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך איתך לרשתך את ארץ מגוריך אשר נתן אלוהים לאברהם". כשיעקב ברך את בני יוסף, הזכיר שמות אבותיו, ככתוב בספר בראשית, פרק מ"ח, פס' ט"ז: "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותיי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ".
"מלידה", אירוע שמח שעורכים כדי שנקבל את הברכה, אחרי ההשכבות, שכביכול הוא אירוע עצוב.
